<h1>הגהות רבינו פרץ על הסמ"ק סימן נ"ז</h1>
<h2>דף מב:</h2>
להיות צנוע דכתיב (דברים כ"ג) והיה מחניך קדוש, וכתיב (מיכה ו') והצנע לכת עם אלהיך, ואמרו חכמים אין צנוע אלא הצנוע בבית הכסא, א) והנפנה בלילה יפנה כדרך שהוא נפנה ביום מגלה לפניו טפחיים ואחוריו טפח ואינו מגלה עד שישב. וגם בתשמיש המיטה צריך להיות צנוע, גם בכל דבר צריך להיות בצניעות ולא בפריצות, ובכלל זה יש וכסית את צאתך דסמוך ליה. וכן יש לנו לעשות צניעות בשעת תורה ותפילה, ואם הוא עומד בתפילה, וצריך להפיח בעל כרחו, ב) מרחיק ד' אמות וממתין עד שיכלה הריח, וחוזר לתפילתו. ואו' רבון העולמים אתה יצרתנו נקבים נקבים חלולים חלולים, גלוי וידוע לפניך חרפתינו וכלימתנו, ואחריתנו רימ' ותולעה. ג) וצריך להרחיק מן הצואה וממי רגלים ומגרף של רעי ועביט של מי רגלים ד' אמות מאחוריו ומצדדין, אבל מלפניו ירחיק מלא עיניו. וצואה יבישה שזורקה והיא נפרכתד) ומי רגלים שנבלעו ואין רשומן ניכרה) מותר לקרות ק"ש נגדם, וצואה כל שהוא מבטל' ברוק עבה ועביט של מי רגלים של פעם א' נותן לתוכו מים כדי רביעית וקורא. ואם כפה עליה כלי מותר ואפי' כלי זכוכית. וצואת קטןו) שאינו יכול לאכול כזית דגן בכדי אכילת פרס אין צריך להרחיק מצואתו וממי רגליו. וריח רע שיש לו עיקר, כגון ריח הבא מן הצוא' מרחיק ממקום שכלה הריח ד' אמות. ושאין לו עיקר, כגון מהפחה והוא של חבירו לדברי תורה מותר, לקריאת שמע אסור, ושל עצמו אסור אף לדברי תורה. ולתפילה צריך מקום נקי כמו לק"ש. וצריך להרחיק מצואת חזרים וכלבים, בזמן שנותן לתוכן עורות לעיבוד. ובירושלמי יש שצריך להרחיק מגללי חמור הבא מן הדרך ומנבילה מסרחת. וגם מצואת תרנגולים אדומיםז). ונראה לר"י שאין לאסור צואת תרנגולין, אלא בלול שלהן, אבל לא בבית שיש מעט ממנה. ואם התפלל ומצא צוא'ח) במקומו, תפלתו תועבה וחוזר ומתפלל. וספק צואה אסור לקרות כנגדה. וספק מי רגלים מותר. [סמ"ק סימן נ"ז]. א) ותלמיד חכם שאינו נוהג בעצמו צניעות חייב מיתה לפי שמרחיק הבריות מאהבת התורה ועל זה נאמר כל משנאי אהבו מות. אל תקרי משנאי אלא משניאי. פי' שהם גורמים לבריו' לשנוא התורה כי בזמן שאדם קורא ושונה ודבורו בנחת עם הבריות ומשאו ומתנו נאה עם הבריות אומרים עליו אשריהו כמה נאים מעשיו כמה מתוקנים דרכיו ובזמן שהוא קורא ושונה ואין דבורו בנחת עם הבריות ואין משאו ומתנו נאה מה הבריות אומרות עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה ראיתם כמה מכוערים מעשיו וכמה מקולקלים דרכיו. ב) ש"ע דוקא בביתו אבל בצבור דה"ל ביוש א"צ להרחיק ולומר רבון וכו'. ג) ומצאתי בתו' דברכות ומתחיל למקום שפסק. ד) ש"ע דוקא כשנפרכת ע"י גלילה בלא זריקה. ה) ש"ע דוקא אם מרטיבין (מיד) [היד] אסור. ו) גם במאכל שעושין לתינוק שקורין פפ"א צ"ע. ז) וצ"ע בפי' אדומים. ח) ש"ע במקום שראוי להסתפ'.
